החסידות
גדלתי בחסידות סגורה וקיצונית. בישיבה חיינו 24 שעות ביממה. אסור היה להחזיק טלפון, גם לא טלפון כשר. אסור היה לצאת ללא אישור. שמרו עלינו שנעסוק רק בתורה ובתפילה ובוודאי שלא נראה חילונים ושלא נדבר איתם. המסלול הזה נועד עבורנו עד החתונה. אחריה עוברים לכולל ונשארים תחת הפיקוח של הקהילה.

מחשבות על מדינת ישראל
ביני ובין עצמי התחלתי לפתח חשיבה עצמאית. למדתי על האנטישמיות וידעתי שהחיים בישראל בטוחים יותר ליהודים בגלל המדינה והצבא. לא הבנתי את ההתנגדות המוחלטת למדינת ישראל. עוד לא העזתי לחלום על כך, אבל חשבתי שאני גם צריך להתגייס. ידעתי שאסור לי לשאול ולא היה לי עם מי לדבר. כשדיברתי, חברי פחדו להקשיב.
בגיל 18 וחצי התחילה תקופת השידוכים והבנתי שזה הזמן להחליט. חבר אמר לי שאם אכנס חס וחלילה ללשכת הגיוס, לא יתנו לנו לצאת. זו הייתה התוכנית שלי.

לשכת הגיוס
שבוע לפני שהיה עלי לנסוע לאדמו"ר בברוקלין לחגי תשרי הבנתי שהגיע הזמן להכריע. יצאתי מהישיבה והלכתי ללשכת הגיוס. שם הבנתי שתהליך הגיוס הוא ארוך ואני צריך למצוא מקום לגור בו. לשמחתי החיילים הפנו אותי לעמותת הלל. שבוע לפני ראש השנה התחלתי את החיים החדשים שלי בבית של הלל.

עבודה
מעולם לא עבדתי, וגם אבא שלי לא עבד. מהיום שנולדתי חיי היו מיועדים ללימודים בישיבה ובכולל. כל השאר מטופל על ידי ההורים ועל ידי הקהילה. בבית לא הייתה תרבות של עבודה וזה היה עבורי עולם לא מוכר.
בבית של הלל עזרו לי להשתלב בעבודה הראשונה, בה אני עובד עד היום. בהתחלה אפילו קצת התביישתי. מידי פעם שלחו אלי שליחים מהחסידות לשכנע אותי לחזור וידעתי שבעיניהם, מי שעובד נחשב נחות. עם הזמן גיליתי שאני אוהב לעבוד. היום אני גאה בכך שאת הבגדים שאני לובש קניתי בכסף שהרווחתי בעבודה.

דמוקרטיה
בקהילה שלי כל מי שהצביע, הצביע לאותה מפלגה. כשהתקרבו הבחירות לכנסת הכרתי אנשים שחיים ועובדים יחד ומצביעים למפלגות שונות לחלוטין. הם מדברים, ומתווכחים וחיים יחד. בישיבה היה ברור לנו שהשמאל שונא יהודים ושמח כשיש פיגועים, כילד וכנער לא הטלתי בזה ספק. עכשיו הייתה לי הזכות לקרוא ולשמוע את כל הדעות. הבנתי שמחובתי להבין וללמוד כדי לגבש דעה.
התעניינתי בתקשורת ובחדשות. קראתי את המצעים של המפלגות. מה שידעתי על ההיסטוריה של ישראל היה מנקודת המבט של הקהילה שגדלתי בה. עכשיו למדתי והרגשתי שזו ההיסטוריה שלי, של המדינה שלי. מאז ועד היום אני מעורב, שומע ולומד. יש לי הזכות לומר את דעתי ואפילו לשנות אותה.

יהדות
בישיבה היה ברור לנו שאנחנו מכירים את היהדות הכי טוב. היום אני מבין שיש דרכים רבות להיות יהודי וישראלי והחלטתי שאני רוצה ללמוד ולהכיר יותר. בדיוק שנה אחרי שהעזתי להיכנס ללשכת הגיוס, אתחיל לימודים במכינה קדם צבאית.

השנה אני מתגייס, אחרי שאלמד להכיר את המדינה שלי.

שאול רפפורט